Interactive Coloring

drag iconDrag any color from the left toolbar to an area or text in the page. A blue outline will indicate a droppable element.

drag iconOn mobile, wait a tiny bit until you drag the color drop.

Tag Archives: story

, , ,

היום בו הדלת נותרה סגורה

הכל השתנה ביום הולדתו התשיעי של תום. עד אז, היו שניהם בלתי ניתנים להפרדה. כמו שני אחים, כמו שני תאומים סיאמיים התלויים זה בזה היו. לא היה לילה בו לא ישנו יחדיו באותו החדר. הם שיתפו זה את זה בכל שעבר עליהם במהלך היום וחיכו בקוצר רוח לעתיד הנפלא שהמתין להם בשקיקה בקצה השני של הילדות, ברגע בו יהיו גדולים באמת ויוכלו לעשות ככל העולה על רוחם. כמה תוכניות היו להם, כמה חלומות משותפים. לא היה ולו סוד אחד אשר עמד ביניהם; נדמה היה שנוצרו ביחד, שנבראו ביחד כמקשה אחת, כה היטב הכירו זה את זה, היכרות שכלל אינה הצריכה מילים.

Continue reading

English, Flash Fiction

The Darkness, the Distance, the Road, and the Owl

The first to come was the darkness, right after coloring the night skies in dark blue. It sat down on the branch, next to the owl, and asked, “Wise owl, do you know why everybody fears me so?”

The owl fixed his gaze upon the black horizon and answered, “Unlike us, animals, humans can’t see through you; they can’t grasp you. When you can’t understand something, you fear it. That’s why they depend on artificial lights.”

Continue reading

Hebrew, Lyrical Prose

ארץ הדברים השבורים

ובשנים האחרונות נדמה כי הכל השתנה ולעולם לא ישוב להיות כפי שהיה.

הלילות נהיו ארוכים יותר, דוממים יותר, מרוקנים יותר.

והחושך. אותו החושך המוכר שפעם שר להם שירי ערש ערבים לפני השינה, כזר הוא כעת, מכה בהם ללא רחמים. שכבות על גבי שכבות של חושך עוין, רובצות להן מדי לילה על גגות הבתים הישנים, מכניעות אותם בעקשנות וביסודיות, לאט לאט. מפרידות בין השמיים למעלה לחלומות למטה, שפתאום נראים כה קטנים, כה עלובים.

Continue reading

English, Lyrical Prose

The Land of Broken Things

And in the last few years it seems as if everything had changed and nothing would ever be as it was. The silent nights have grown longer, darker, emptier.

And the darkness. The same darkness that once sang them lullabies, is now a stranger. Its heavy layers of hostility resting on the roofs of the sleeping houses, subduing them, ever so slowly, in their stubborn, thorough demeanor, separating the skies above from the dreams below, which suddenly seem so small, so neglected.

Continue reading

English, Lyrical Prose


You were waiting all night long for the morning to come. It will all be better once it’s morning, you told yourself. You stood there, wrapped in your blanket, and stared at the sleeping darkness outside through the closed window. The moon tried to send you one of its comforting smiles, reaching out its soft pale rays, but its efforts were in vain. It was too far away, or was it you, who was too far away?

Continue reading

English, Lyrical Prose

The Unknown White

On that day came the unknown White. It was just another Mediterranean afternoon. Only a few days before that, the majestic sun shone brightly, sending its God-sent light to the rain-craving soil below. The familiar dry warm wind danced above the land, hopping from tree to tree, from head to head, reminding all that autumn is still not ready to move aside and let winter take its place.

Continue reading

Lyrical Prose

The Girl and the Rain

The nameless girl had always loved the rain. She loved the rain during those late winter afternoons, when she sat down in the lit kitchen, her mother’s glowing smile from across the table driving all the fears away and her soft caring hands caressing her, telling her, in their own secret wordless language, that their love for her is unconditional, eternal. The sweet smell of the hot cocoa on the table would rise in the air and mix with the warm chocolaty surprises baking in the oven, with the promise of always having this home to come back to.

Continue reading